כל הזכויות שמורות לאיגוד יוצרי הקולנוע והטלוויזיה בירושלים 2017

ליצירת קשר: jlmfilmguild@gmail.com

העדות: מאחורי הקלעים של הזוכה הגדול בפסטיבל חיפה, חלק ב'

24/9/2018

ראיון עם עורך הסרט גלעד ענבר

מערכת אדיסון

 


נפתח בנקודת המפגש שלך עם הפרוייקט ועם עמיחי. כיצד שמעת על התסריט ומתי נפגשת לראשונה עם עמיחי? 

 

הגעתי אל העדות דרך מפיק הסרט, יואב רועה מ"גם סרטים". עם יואב אני בקשרי עבודה וחברות מאז שסיימתי את הלימודים בסם שפיגל ועשינו ביחד כמה פרויקטים. קבלתי את התסריט לפני הצילומים, נפגשתי עם עמיחי ואחרי שראינו שאנחנו מתקשרים בינינו בצורה מעמיקה וטובה יצאנו לדרך.

 

 

כיצד התנהל הדיאלוג בינך לבין עמיחי ואיך זה השפיע על התסריט לפני, תוך כדי ואחרי הצילומים?

 

כעורך אני רואה את עצמי כמי שעובד בשביל שני גורמים במקביל, האחד הוא הקהל והשני -  הבמאי. מצד אחד אני מנסה להבין את החזון הקולנועי, את התפיסה הוויזואלית והסיפורית של הבמאי, את החלום אתו הוא יצא לדרך ומשתדל לתת לו מימוש נאמן בסגנון העריכה. מהצד השני, אני מושיב את עצמי כל הזמן על הכיסא העתידי של הצופה באולם הקולנוע ומנסה לחוות את הסרט כמו מי שלא קרא את התסריט ולא מכיר את תפיסתו הרעיונית של הבמאי. בנעליים האלה, אני שואל את עצמי כמה שאלות מפתח : האם הבנתי את הסיפור ? האם הסרט הפעיל אותי רגשית ?  האם רמת הקשב שלי נשארה גבוהה לאורך כל הצפייה ?  האם חוויתי חוויה אסתטית ?  מה אני לוקח איתי מהסרט לאחר שהאורות  נדלקים ? 

 

השאלות האלה רלוונטיות כבר בשעת קריאת התסריט ואם יש דברים שאני מרגיש שאפשר לנסות לחדד או להבהיר עוד לפני הצילומים אני מעלה אותם בפני הבמאי. הדיאלוג הזה ממשיך לאורך כל תקופת העריכה.  אין כאן כמובן ניגוד אינטרסים כי גם הבמאי, ואפילו אם הוא במאי עם סגנון אוונגרדי מוחלט, רוצה בסופו של דבר להגיע אל הקהל בצורה מדויקת ומזוככת.

 

 

עמיחי הוא איש חכם ומעמיק שהגיע אליי אחרי שנים ארוכות בהן בילה בתוך התסריט ועולמו. אני הייתי מבקר חדש בתוך העולם הזה שהוא ברא ויש יתרונות לכל אחת מזוויות הראייה. הדיונים שקיימנו סביב השאלות האלה, שמצד אחד הן תאורטיות ומצד שני גם מאוד פרקטיות, היו מרתקים ופוריים ועזרו לנו להבין איך לנווט את הסרט יחד אל חוף מבטחים.

 

 

 

 

כתסריטאי, במאי ועורך, בעל פרספקטיבה רחבה על תחומי העשייה השונים הללו, כיצד שילבת את הידע שלך בשלושת התפקידים האלה בסרט הזה?

 

למרות שיש ברשותי גם כובעים של במאי ותסריטאי, אני משתדל להשאיר אותם על הקולב כשאני מגיע לחדר העריכה. השאלה איך אני הייתי מביים או כותב את הסצנה, היא אולי מעניינת באופן תאורטי, אבל לא רלוונטית. אני מאמין בתאוריית האוטר ורואה בסרט קודם כל יצירה של הבמאי. הדבר הזה פועל לשני הכיוונים ולכן כשאני מביים, אני לוקח על עצמי את הובלתו המלאה של הפרויקט.

 

תפקידי כעורך, כאמור, הוא לעזור לבמאי לממש את החזון שלו בתהליך של זיכוך משותף ומבוקר של החומרים בחדר העריכה. מן הצד השני, בשביל לחתוך

נכון את הסרט, כמובן שלא מספיק רק להכיר את קיצורי המקלדת בתוכנת העריכה, אלא צריך לדעת להבין את חומרי הגלם, את הצורה ואת התוכן. אני חושב שכאן המיומנויות הנוספות שלי כבמאי ותסריטאי עוזרות לי להביא רובד נוסף לדיאלוג שהוא הבסיס לעשייה בחדר העריכה:  מה להשאיר, מה להוציא ומהו הסדר הנכון להצגת הדברים.

 

 

בכל סרט יש מהפכות ושינויים במהלך העבודה. מה הייתה המהפכה הגדולה שעבר הסרט וכיצד התמודדתם איתה בעריכה?

 

קשה לי לדבר במונחים של מהפכה, כי מהפכה בדרך כלל מתחילה או מסתיימת בהוצאה להורג של הסדר הישן.  במקרה של העדות, לא אתחלנו או כתבנו את הסרט מחדש בחדר העריכה. עמיחי חזר מהצילומים עם הרבה חומר וכמעט שלא היה צורך בצילומי השלמה נוספים. זה לא אומר שהתהליך היה קל ופשוט. חלק גדול מהאנרגיה הוקדש להתמודדות עם שני אתגרים מרכזיים :

האתגר הראשון הוא הבחירה המודעת של עמיחי לכתוב ולביים גיבור שאינו מתחבב בקלות. יואל הוא איש נוקשה שכמעט לא מחייך ושאינו מחזיק בתחביב נסתר כמו האכלת יונים,
או התנדבות כליצן רפואי מול ילדים חולים.... איך עוזרים לצופה לחבב ולהזדהות עם הדמות הזאת ?

האתגר השני הוא סיפור החקירה הכפולה של יואל. החקירה המקצועית וחיפושיו אחר קבר האחים באוסטריה והחקירה האישית אודות זהותה האמתית של אמו. אלו שתי חקירות שאין ביניהן קשר ישיר, אלא רק תמטי וסימבולי.  איך עוברים מחקירה לחקירה ? איך גורמים לחקירה אחת להטעין את החקירה השנייה ואיך הצטברותם של הממצאים בשתיהן מעלה את מפלס הלחץ ומשפיעה על תהליך קבלת ההחלטות בכל אחת ואחת מהן ?

האתגר הראשון הוא אתגר קולנועי טהור. מהם השוטים שבהם אתה, כצופה, מרגיש את הגיבור, הולך איתו ? איפה אתה חווה בצורה החזקה ביותר את הלהט שלו ואת הדבקות שלו בחיפוש אחר האמת  ומהם המקומות שבהם אתה רואה את ההשפעה של הלחץ והמצוקה על פניו ? אלו המקומות שבהם הצופה מתחבר אל יואל.  

האתגר השני הוא אתגר מבני בעיקר, שבו, על מנת לדייק את המהלך, בדקנו מיקומים שונים

לסצנות המפתח בחקירות השונות בשביל להבין היכן הן משפיעות ומאצילות זו על זו באופן אופטימלי.

 

 

 

אלו עצות תוכל לתת לתסריטאים-במאים בעת בחירת העורך איתו/ה הם יעבדו?

 

אני חושב שעורך טוב הוא עורך שמצד אחד אינו קבלן ביצוע שרק ממלא אחר הוראות העריכה של הבמאי אלא כזה שגם מביא לסרט רעיונות חדשים ויצירתיים שיכולים לפתוח בפני הבמאי פרספקטיבה חדשה וכיוונים אופציונליים נוספים לעיצוב יצירתו. עורך צריך להיות אכפתי, עם "ראש גדול" וכזה שלא פוחד להביע את דעתו כלפי החומר.

 

המחלוקות בחדר העריכה, אם הן מתעוררות, חשוב שהן תמיד יהיו "מחלוקות לשם שמיים".
ונקודת המוצא היא שגם הבמאי וגם העורך מכונסים למטרה אחת :  לעשות את הסרט הטוב ביותר שהחומרים מאפשרים.

 

מן הצד השני, עורך טוב הוא גם עורך שמבין שמי שנושא באחריות העליונה להצלחתו או לכישלונו האמנותי של הסרט הוא הבמאי, לכן שמורה לו זכות המילה האחרונה.
חשוב לבחור עורך שאתה מעריך את דעתו , ושהתקשורת ביניכם זורמת ונעימה, כי אתם הולכים לבלות הרבה מאוד שעות ביחד...

 

 

על אמנות העריכה נכתב המון חומר לימודי, אינטלקטואלי והיסטורי. האם ידע מהסוג הזה מלווה אותך באופן כלשהו בזמן העריכה? האם יש פער בין האופן שבו למדת על עריכה בבית ספר לקולנוע לאופן שבו אתה עובד ביום-יום? תן דוגמה מתהליך העבודה על הסרט או סרטים קודמים שערכת.

 

קראתי את הספרות המקצועית הקלאסית, את איזנשטיין, וולטר מרץ', ברסון ואחרים.

כמובן שמצאתי שם רעיונות שהשפיעו על פרקטיקת העריכה שלי, תאוריית המונטאז', מצמוץ העין וכו', אבל לא פחות ממה שלמדתי מהספרים ומהמורים שלי בביה"ס לקולנוע,  למדתי תוך כדי צפייה אקלקטית ואובססיבית בקולנוע ובטלוויזיה.

 

גם מסרטים בינוניים וסדרות טראש אפשר ללמוד על קצב, מבנה, מעברים ואמצעים סיפוריים.  גם כשאני קורא רומן אני יכול לקבל רעיונות אותם אני יכול לקחת בהשאלה אל פרויקט שאני עורך. באיזה סצנה נפתח הסיפור ? מי הגיבור ? האם יש ווייס אובר של אחת הדמויות ? קריינות של המספר , תיאור יבש או אמוציונאלי ? באיזו נקודה נפתחת הסצנה ובאיזו נקודה היא מסתיימת.  

 

גם ממוזיקה אפשר ללמוד על עריכה. יש שיר נהדר מתחילת שנות התשעים של להקת האוטרס שנקרא "SHOW GIRL" , הקסם שהשיר הזה משתמש בו הוא עצירה מוחלטת של המוזיקה, קצת אחרי התחלה וקצת לפני הסוף, שמספקת מין הצצה אל הריק האינסופי שבתוכו השיר, ובעצם גם אנחנו, מרחפים. זה רעיון שיצא לי להשתמש בו כבר כמה פעמים בעריכה:  רגע מדויק שבו אתה חותך לבלק בתמונה או למיוט בסאונד. יש לזה אפקט שבשימוש נכון יכול להיות עוצמתי.

 

 צילום: שבתאי יצחק עדן

 

 

יש לך ידע נרחב במוזיקה על כל גווניה. איך זה משפיע על אופן העבודה שלך כעורך? 

 

אני מאוד מושפע ממוזיקה וזוכר לא מעט אירועים משמעותיים דרך השירים

שהתנגנו בחיי בזמן שהם קרו. מוזיקה יכולה להדליק או לדכדך אותי באופן אפקטיבי

למדי ואם זה נכון לחיים אז זה נכון על אחת כמה וכמה בסרטים... ההיכרות שלי והאהבה שלי למוזיקה בז'אנרים שונים ומשונים עוזרת לי, לפחות בשלב הראף קאט, להביא לחדר העריכה טרקים לא בנאליים שיוכלו לעזור לבנות את התשתית המוזיקלית והאווירתית של הסרט.  אחר כך, כשהמוזיקה הזמנית יורדת, לפני שהסרט עובר למלחין, הסצנה כבר עומדת וזורמת  במקצב משלה ששומר על כוחו גם אם הפסקול הסופי יהיה בסופו של דבר שונה מאוד מזה שהבאנו מלכתחילה.

 

 

צברת ניסיון רב בעריכה ב-15 השנים האחרונות. מה היתה חווית העריכה המשונה ביותר?  

 

ישנה חוויה שכל עורך מכיר והיא הפער המשונה שנוצר כשאתה פוגש לראשונה במציאות את הדמות שאותה ערכת במשך ימים רבים בחדר העריכה (דמות מסרט דוקומנטרי או שחקן בסרט עלילתי) . אתה מרגיש שאתה יודע עליה הכל ומכיר כל ניואנס בפניה וכל מנעד בקולה, בעוד היא לא יודעת עליך כלום . המפגש הזה תמיד מבלבל ומעלה אסוציאציות מעולם הריגול או מסרטים שבמרכזם עומד מציצן. מישהו שחשוף מאוד לפניך בעוד אתה, מוסתר לחלוטין בפניו...

 

 

מנה שלושה סרטים מוכרים שהיית רוצה לערוך אותם מחדש.

 

לכל סרט יש את זמן העריכה שלו וכשהוא נגמר, הוא נגמר, וזה מה שהוא, לטוב ולרע,
גם אם יש בו פגמים.  לערוך מחדש סרט לאחר שהוקרן והופץ, משול להורדת תמונה מהקיר במוזיאון והחזרתה לצייר לתיקונים, או חזרתו של פסל עם פטיש ואיזמל אל הפסל שלו שכבר הוצב בכיכר העיר. זה אפשרי, אבל זה מוזר. ולמרות זאת, אם טרנטינו היה מגיע אליי עם "שמונת השנואים"  שלו ומבקש ממני רעיונות לקיצור, אני מאמין שלא הייתי טורק בפניו את הדלת וביחד היינו מוצאים דרך להדק קצת את היצירה שמשתרעת לאורך של כמעט שלוש שעות.  אבל זה לא משהו שאני מפנטז עליו...

 

 

 

Please reload